מתיחת בטן היקפית (מלאה) היא הליך כירורגי שבו מסירים עודפי עור ושומן מהבטן. ההליך נעשה על מנת לשפר את מראה הבטן ולהקטין את קו המותניים.
הסוג הנפוץ ביותר של מתיחת בטן הוא מתיחת בטן אנכית (מיני). הליך זה כולל רק הסרת עודפי עור ושומן מסביב לקו המותניים שלך. זה לא כרוך בהידוק שרירים או הסרה של איברים כלשהם.
מתיחת בטן היקפית היא הליך שמסיר עודפי עור ושומן מסביב לבטן. זה יכול להיעשות גם בשילוב עם הליכים אחרים כגון הגדלת חזה, שאיבת שומן או הרמת חזה.
ההליך מבוצע לרוב על ידי מנתח פלסטי ואורך בין 2-5 שעות. המטופל יחזור הביתה באותו היום ויחזור לפעילות רגילה תוך שבוע.
מתיחת בטן – לא הכל מושלם אבל בהחלט יש איך להתמודד עם זה
צוות המומחים מבית איי-פלאט מסבירים על הסיכוניים הקייצים וכיצד ניתן להתמודד איתם בזכות בחירה במומחים מובילים העוסקים בתחום.
מתיחת בטן היא הניתוח הקוסמטי הפופולרי ביותר בישראל. זה גם אחד המסוכנים ביותר. ישנם מספר סיכונים הקשורים להליך זה, וחשוב להיות מודעים אליהם לפני שמחליטים אם לעבור את הניתוח או לא.
סיכון אחד הוא שאולי תהיה לך תגובה רגשית למראה החדש שלך לאחר הניתוח. עם זאת, זה סביר יותר אם את אישה שילדה ילדים ושהגוף שלה השתנה באופן משמעותי בגלל ההריון.
סיכון נוסף הוא שאתה עלול לחוות סיבוכים במהלך הניתוח או לאחריו, כגון קרישי דם או זיהום. אתה עלול גם לפתח בעיות רפואיות אחרות כגון כאבי גב, בריחת שתן, כאבים כרוניים בבטן או באזור המפשעה, חוסר תחושה ברגליים וברגליים, צרבת ומחלת ריפלוקס חומצי (GERD).
הסיכונים נמוכים אם אין לך בעיות רפואיות אחרות ואם אתה מרגיש בריא לפני תחילת הניתוח. אבל זה עדיין
לכל ניתוח יש סיכונים. מתיחות בטן אינן יוצאות דופן. להלן חלק מהסיכונים שעליכם להיות מודעים אליהם לפני שתחליטו לבצע מתיחת בטן:
- נזק לעצבים
- מְדַמֵם
- זיהומים
- בקע
- אובדן גמישות העור
מתיחת בטן היא הליך כירורגי שמסיר עודפי עור ושומן מהבטן ויכול להדק את שרירי הקיבה. ההליך נעשה בדרך כלל מסיבות קוסמטיות, אך ניתן להשתמש בו גם כדי להקל על תסמינים של מצבים כרוניים כגון צרבת או GERD.
הסיכונים הקשורים למתיחת בטן דומים לאלו הקשורים בכל ניתוח. הסיכונים עשויים לכלול דימום מוגזם, זיהום, צלקות, הפרדת פצעים או ניתוק פצעים וריפוי לקוי של פצעים.
ישנם סוגים רבים ושונים של מתיחת בטן. הסוג שיש לך יהיה תלוי מה המטרות שלך.
חתך אנכי או היקפי נעשה מסביב לטבור ולאחר מכן מורחב כלפי מטה ליצירת "סינר" של עור המוסר בחתיכה אחת. זה משאיר צלקת אופקית צרה מעל אזור הערווה שבו לא הוסר עור על מנת למזער את הנראות של צלקות על הבגדים.