בעידן הניתוחים הפלסטיים, ישנה אפשרות לתקן דפורמציות וליקויים רבים המפריעים לאישה במבנה ומראה השד שלה. פטמת שקועות, אשר אינן מזדקרות כלפי חוץ, הינן מרכיב המפריע לנשים רבות הסובלות מכך.
במקרים מסוימים, ישנם גם גברים הסובלים מתופעה זו, המעוניינים בטיפול לכך. תופעה זו הינה יותר נפוצה ממה שנהוג לחשוב, הן במצבה הזמני (בו הפטמה שקועה רק לעיתים) והן במצבה הקבוע (בו הפטמה שקועה באופן תמידי, ללא תגובה לגירוי מכל סוג שהוא).
פטמות שקועות עלולות להפריע לתדמית הגוף של האישה, לביטחונה העצמי, לגרום לכאבים ואף לחוסר אפשרות להנקה פוטנציאלית.
קיימות מספר אופציות טיפוליות במצב זה, אולם מידת מורכבות הטיפול, בין אם ניתוח או טיפול אחר, מוצע על פי מידת חומרת השקיעה.
ישנם מקרים בהם מספיק רק להוציא את הפטמות החוצה, ולחזק את המבנה (על מנת למנוע את חזרת הפטמות) באמצעות תפרים הנעשים בהרדמה מקומית בלבד. במקרים חמורים יותר, ישנה אופציה ניתוחית, אשר מטפלת ומנסה לתקן מגוון ליקויים.
הגורמים לפטמות שקועות הן בדרך כלל מולדות, ומקורן ברקמת חיבור המפריעה להזקרת הפטמה ויציאתה החוצה. ישנם מקרים בהם הפטמה שוקעת כתוצאה מבעיה בריאותית, כמו דלקת, סימנים פרה סרטניים, התרחבות יתר של צינוריות חלב, הזדקנות ועוד.
האופציות הטיפוליות
האופציות הטיפוליות, ומידת הפולשניות שלהם תיקבע על ידי המומחה הפלסטי ועל פי חומרת המצב של הפטמה.
ישנם מקרים בהם הניתוחים הינם מחויבי המציאות (במיוחד כאשר הפטמה הינה שקועה באופן תמידי), וישנם מקרים בהם תוכל האישה להסתפק בטכניקה פחות פולשנית (במיוחד במקרים בהם הפטמה שקועה לסירוגין). ישנה חשיבות מכרעת להתייעץ עם מומחה בתחום, ובעל ניסיון עבר עם מקרים דומים.
מומחה זה יוכל להמליץ על כיוון טיפולי אשר יתאים באופן ספציפי למקרה, בכדי להגיע לשביעות רצון אופטימאלית הן מהתוצאה והן מהתהליך כולו. לפעמים, תוכל המטופלת לראות הדמייה של תוצאות הניתוח, לפני כניסתה להליך הטיפולי.
הניתוח יכול להתבצע על ידי השתלת שתלי סילקון, או כדורית המוחדרים לתוך הפטמה על מנת לתת לה מראה זקור יותר. במקרים אחרים, ישנה אפשרות להזריק חומרי מילוי לפטמה, כמו ביו אלקמיד. חומרים אלה הינם קבועים ונחשבים לבטוחים.
החתך שיעשה במקרים אלה הינו חתך בבסיס הפטמה בכדי לנתק אותה מרקמת החיבור המחברת אותה.
במקרים קלים יותר, טכניקות הטיפול הינן פשוטות ומהירות יותר. ישנה אפשרות לבצע תפירה של הפטמה בכדי לא לתת לה לחזור פנימה, בהליך ניתוחי פשוט ומהיר, או להשתמש במשאבת פטמות.
זהו הניתוח הפלסטי הנחשב לנפוץ ביותר בקרב בנות המין היפה: ניתוח להוספת שתלי סיליקון, המביאים להגדלת החזה. אלא שכל אישה שהתנסתה בכך תוכל להעיד על תחושת חוסר נעימות המלווה את התקופה שאחרי הניתוח, ולו עקב המשקל העודף שנוסף לו פתאום למשקל הגוף.
פיתוח ישראלי חדש מנסה לשנות את התמונה, וזאת בדמות שתלי סיליקון קלים. במה בדיוק מדובר? מה הופך את השתל לקל? ומהם היתרונות שבכך?
כך הכול התחיל
מה אומר לכם השם קרן פינקלשטיין? אלא אם אתם נמנים על אוכלוסיית המנתחים הפלסטיים בישראל, סביר שאתם נתקלים בשם הזה בפעם הראשונה. ובכל זאת, קרן פינקלשטיין מוגדרת כאישה הראשונה, בישראל אך גם בעולם, שעברה ניתוח להגדלת חזה המציב במרכז את השתלים החדשים, שמשקלם, שימו לב, נמוך בכ-30% משתלי הסיליקון המסורתיים יותר.
השתל הקל הוא פרי פיתוחו של המנתח הפלסטי ד"ר ג'קי גוברין, יחד עם אחיו, אשר פינקלשטיין הייתה הראשונה לנסות. מאז עברו מספר ימים בלבד, כך שקשה עדיין לקבוע אם הניתוח אכן עבר בהצלחה המצופה ממנו. מה שבטוח כבר היום הוא שהפיתוח החדש מעורר עניין עצום בקהילה הרפואית, כשהציפיות הן שבכוחו לשנות את חייהן של מנותחות רבות.
אז למה נדרש שתל קל?
זו הנקודה להסביר בדיוק מהם הגורמים שהביאו את ד"ר ג'קי גוברין לנסות לפתח שתל במשקל קל במיוחד. במהלך ניתוחיו הוא שם לב ששתלי סיליקון כבדים במיוחד נוטים ליפול כלפי מטה, מסיבות ברורות, מה שפוגע, במידה לא מבוטלת, במראה המושג לאחר הניתוח. ד"ר גוברין פנה לאחיו, מהנדס ביו רפואי במקצועו, במטרה לפתח שתל אשר יהיה קל יותר, כך שכוח הכבידה ישפיע עליו בצורה פחותה הרבה יותר. השניים בחנו את השתלים בהם נעשה שימוש בעולם, והגיעו למסקנה שמשקלם פשוט כבד מדי: על כל סמ"ק נפח של השתל, מתווסף למשקל שלו לא פחות מאשר גרם אחד.
האתגר של השניים היה מורכב בכל קנה מידה. הגם שיש חומרים קלים יותר מסיליקון, הרצון הברור היה לשמור על חומר זה, הנחשב לאידיאלי למטרות אלה. מטרה נוספת היה לבצע את ההשתלה בהליך הידוע המוכר כיום בעולם, ולהשתמש לצורך זה אך ורק בחומרים בטוחים לשימוש. בפיתוח אב הטיפוס, השניים העשירו את אותו ג'ל סיליקוני במיקרו ספרות, אשר חוברו, בהליך ייחודי המוגדר כפטנט לכל דבר ועניין, לכדי ג'ל.
המיקרו ספרות, הקלות במשקלן הרבה יותר מאשר הסיליקון המסורתי, הביאו לשתל אוורירי, שמשקלו, כאמור, קל יותר בעשרות אחוזים. בכך, השאיפה היא שהוא ימנע דלדול, סימנים של מתיחה סביב השד, צניחה של השד או ריפיון שלו. זאת ועוד, עקב היעדר ההשלכות השליליות, כפי שמצופה, נובע שהשתל יתאים לכל אישה למעשה.
בסך הכול, ארך הליך הפיתוח כשמונה שנים של בדיקות וניסויים, עד שבוצע בפועל לפני מספר ימים.
בטיחות השימוש בשתל הקל
יש לתת את הדעת על כך שלטענת המפתחים, שתל הסיליקון הקל שלהם נחשב לבטוח לשימוש בכל קנה מידה. הניסויים השונים שהם ערכו הצביעו על כך שהשתל עמיד בפני מאמץ או עייפות, וכי אינו פולט חומרים הפוגעים בגוף לאחר בלאי. כמו כן, הוכח שהשתל אינו יכול להרעיל את המנותחת.
מצד שני, יש להתייחס לכך שלפי משרד הבריאות, שתל הסיליקון הקל הוא עדיין מוצר ניסיוני, שלקח חלק בניסוי קליני, ושיצטרך לעבור בדיקות נוספות על מנת שייכנס לפנקס המחלקה לאביזרים ולמכשירים רפואיים (אמ"ר). ימים יגידו האם השתל החדש אכן שינה את התמונה, ואיפשר למנותחות מראה אסתטי, ותחושה נוחה יותר לגוף.
סיכוני הטיפול
ניתוח הכולל רק את תיקון הפטמות השקועות נחשב לניתוח פשוט יחסית, אשר אורך כשעה, ומלווה בהרדמה מקומית בלבד. פעמים רבות, אין צורך באשפוז לאחר ניתוח זה, והמטופלת יכולה להשתחרר לביתה באופן כמעט מידי, בליווי אנטיביוטיקה בכדי למנוע מצבי זיהום ודלקת. במקרה של כאבים, יומלץ למטופלת לקחת משככי כאבים, הנקנים באמצעות מרשם בבתי המרקחת.
הסיכונים הכרוכים בניתוח דומים ואף פחותים בהשוואה לניתוחי חזה אחרים אשר נעשים, וכוללים שטפי דם, נפיחות מקומית כאבים, אי סימטריה וחוסר תחושה.
לרוב, תופעות אלה נדירות, ונוטות לעבור במהלך השבועות שלאחר הניתוח. לכן, יש לבצע דיאגנוזה מלאה ותשאול של המטופלת לפני הניתוח, לגבי מחלות רקע כרוניות, או הרגלי חיים (כמו עישון למשל), בכדי לברר את מידת הסיכון ומידת ההתאמה לניתוח הספציפי.
כחלק מסיכוני הטיפולים המוצעים, יש לקחת בחשבון כי יכולה להיגרם פגיעה בתחושת גירוי הפטמה, או ביכולת להיניק, עקב ניתוק צינוריות החלב (למרות שמלכתחילה, נשים בעלות פטמות שקועות אינן מצליחות להיניק ביעילות).
ראו גם: